ההשראה לבית, הממוקם 700 מטר מהים –היתה סוכת מציל.
כשהקונסטרוקציה חשופה, והקירות ממלאים את השטח שיוצרות המיגרעות, זוהי שיטת בנה ללא מסמרים, עץ נכנס בתוך עץ, ומחוזק בברגי עץ, כך כל הבית עובד ביחד ומובטחת עמידות בתנאי מזג האויר ליד הים.

כך גם נוצרה האסתטיקה של הבית: עץ גושני חשוף, גג משופע לכיוון אחד, פתוח מערבה,לים.

החצר הדרום מיזרחית שהיא גם חצר הכניסה, מרוצפת אריחי טרקוטה ,שסופגים את החום, ובבוקר, גם בימים קרים מאוד, בפתיחת דלת הכניסה יש חימום פאסיבי נהדר, השמש עוטפת את הבית משלושה כיוונים, ומאפשרת לחיות בימים, ללא חימום נוסף.

 

החזית הדרומית היא חזית נהדרת. גם מבחינת רוח, גם מבחינת שמש, שמחממת בחורף, וגבוהה מספיק כדי לא להציק בקיץ, ובבית הזה,עושה את מרבית עבודת החימום בחורף.

בקיץ נדרשת בחצר הצללה, אולם משום שפתחי הבית ממוקמים נכון מול כיוון זרימת הרוח, מהווה החצר הדרומית מקום ישיבה נעים בשעות אחר הצהרים וחללי הבית מאווררים ונעימים גם ללא מיזוג.

 

המרתף
 המיגרש  טרפזי. רחב בבסיסו .והולך וצר לכיוון מערב - מגרש פינתי, עם פינה עגולה: צורה לא קלה לתיכנון .
כיוון שהשטח היה נמוך מהרחוב בשלושה מטרים, הוחלט לבנות מרתף, המרתף שעוצב כדירת סטודיו, מכיל גם את הממ"ד.
מכיוון שלא רצינו קוים מעוגלים בבית, נסוגנו  מקווי המגרש המעוגלים בפינה, ונותרו עם שטח בניה
שמהווה את החצר של המרתף ,שהינו מואר, ומאוורר - ויש לו חצר ממשית וכניסה ניפרדת.